#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין שחיטת בהמה שחציה של ישראל וחציה של נכרי ביו&quot;ט?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ש מעיסה?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ש מנדרים ונדבות?	מותר, דא&quot;א לכזית בשר בלא שחיטה. ול&quot;ד לעיסה שאפשר לחולקה.</p><p dir='rtl'>ול&quot;ד לנדרים ונדבות דהתם משולחן גבוה זכו.	<br/>ביצה דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שרי לאפות או לבשל עיסה שחציה של גוי, או שעושה לצורך גוי ויכול ליטול מזה קצת לצורך ישראל?</p><p dir='rtl'>ואיך א&quot;ש עם הא דעיסת כלבים? (לס&quot;ד ומסקנא).	"לרב חסדא אסור, משום דאפשר לחולקה. וכ""ה דעת ריב""ל שאסר לזמן גוי ביו""ט שמא יבשל בשבילו.<p></p><p dir=""rtl"">לר""ה שרי לבשל לבני חילא אם ככר אחת ראויה להנתן לקטן בלא שיקפידו.</p><p dir=""rtl"">והקשו לר""ח מעיסת כלבים שהרועים אוכלים ממנה, ושרי לאפותה ביו""ט.</p><p dir=""rtl"">ודחו דשאני התם דאפשר לפייסם בנבילה.</p><p dir=""rtl"">ולמאי דל""ל לר""ח הואיל, צ""ל דאיירי כגון שיש לו בפועל נבילה והוא ראוי לפייסם בכך.</p>"	<br/>ביצה דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבשל ביו&quot;ט לצורך כלבים ומנ&quot;ל?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ש מנכרים?	ריה&quot;ג אסר דדריש לכם ולא לכלבים.</p><p dir='rtl'>ר&quot;ע שרי, דנפש אפילו נפש בהמה במשמע.</p><p dir='rtl'>ולכם דריש ר&quot;ע ולא לנכרים, וגרעי מכלבים לפי שאין מזונותם עליך.	<br/>ביצה דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט שרי לטלטל סופלי לחיותא ביו&quot;ט ובשבת?	למ&quot;ד דשרי אוכל נפש לכלבים א&quot;ש בפשיטות. והקשה אביי לרב יוסף למאן דאסר.</p><p dir='rtl'>וא&quot;ל דביו&quot;ט חזי להסקה, ואף ברטיבתא חזי להיסק גדול.</p><p dir='rtl'>ובשבת מטלטלינן להו אגב ריפתא כדשמואל דעושה אדם כל צרכיו בפת.	<br/>ביצה דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מזמנים את הנכרי ביו&quot;ט ובשבת ומ&quot;ט?</p><p dir='rtl'>ומה נהגו מרימר ורבינא?	לרב אחא - אף בשבת לא משום שיורי כוסות.</p><p dir='rtl'>לשאר אמוראי - רק ביו&quot;ט אסור, שמא ירבה לבשל בשבילו.</p><p dir='rtl'>מרימר ורבינא אמרו לו שאינם מרבים עבורו, ולא יבוא אא&quot;כ נוח לו במה שטרחו עבור עצמם.	<br/>ביצה דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרב אחא דאין מזמנים את הגוי משום שיורי כוסות, מ&quot;ש מדידן?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ט לא שרי לטלטלם אגב כסא ככנונא אגב קיטמא?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ט לא שרי מדין גרף של רעי?	דידן חזו לתרנגולים, של הגוי איסוה&quot;נ נינהו.</p><p dir='rtl'>ואין מטלטלים אגב כסא, דאיסוה&quot;נ מוקצים טפי.</p><p dir='rtl'>ואין עושים גרף של רעי לכתחילה.	<br/>ביצה דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין חימום מים לרחיצה והבערת מדורה להתחמם ביו&quot;ט?</p><p dir='rtl'>ומאיזה טעם יש מקום לחלק בין מים למדורה?	ב&quot;ש לא שרו מים אא&quot;כ ראויים לשתייה. [וגם ישתה מהם - תוס'].</p><p dir='rtl'>וב&quot;ה מתירים בכל עניין לצורך רחיצת פניו ידיו ורגליו.</p><p dir='rtl'>ס&quot;ד דב&quot;ש מודו במדורה דשרי, משום דנהנה כל גופו.</p><p dir='rtl'>אך הביאו מברייתא דגם בזה ב&quot;ש אוסרים ורק ב&quot;ה מתירים.	<br/>ביצה דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו ג' דברים החמירו בית ר&quot;ג כב&quot;ש?	אין טומנין את החמין מיו&quot;ט לשבת.</p><p dir='rtl'>אין זוקפים מנורה של חוליות.</p><p dir='rtl'>אין אופים פת אלא רקיקין.	<br/>ביצה דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פליגי ב&quot;ש וב&quot;ה אי טומנין את החמין מיו&quot;ט לשבת. אי כשעירב מ&quot;ט דב&quot;ש, ואי לא עירב מ&quot;ט דב&quot;ה?</p><p dir='rtl'>פרש אליבא דר&quot;ה, ולאביי, ולס&quot;ד דרבא. ומ&quot;ט נדחו דברי רבא?	ר&quot;ה - כשלא הניח, ומ&quot;מ שרו ליה ב&quot;ה כדי חייו.</p><p dir='rtl'>אביי - כשהניח תבשיל אך לא הטמין חמין. וכחנניא אליבא דב&quot;ש דאין טומנים אלא על המוטמן.</p><p dir='rtl'>רבא - כשעירב, ואפ&quot;ה אסרי ב&quot;ש הואיל והוא ניכר שעושה לשבת ולא ליו&quot;ט. והקשה אביי דחנניא אמר דטומנים על המוטמן, אלמא דע&quot;י עירוב שרי גם לב&quot;ש.	<br/>ביצה דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי ששכח ולא הניח עירוב, מה התירו לעשות עבורו?	לאפות פת אחת, ולבשל תבשיל אחד, ולהדליק לו נר. ולר' יצחק גם לצלות לו דג קטן.	<br/>ביצה דף כא		
